אם נמצא כלי חולבת בין כלי בשר לא אמרינן מסתמא הודחו יחד דהוי ס"ס שמא לא הודחו יחד ואת"ל שהודחו יחד שמא לא היתה ב"י ולכן אפילו רגילין באותו בית להדיח תמיד בכלי ראשון מותר (שם ובט"ז): קדרה של חלב שבשלו בו מים תוך מע"לע ואחר כך בשלו בו בשר ועדיין הוא בתוך מע"לע של בישול החלב ואם כן לכולי עלמא צריך שיהיה בו ס' בבשר נגד כל הקדרה אם אינו יודע כמה חלב בלע ואם יודע כמה חלב בלע אין צריך ס' רק נגד החלב שבלע כדלעיל כלל מ"ו דאף על גב שבישל בו מים תוך מע"לע ולא היה במים ס' נגד החלב לא אמרינן שנחשב כל המים לחלב ויצטרך ס' נגד כל המים דכיון דאינו אלא נ"ט בר נ"ט החלב בקדרה והקדרה במים ועדיין כולו היתר ובדבר היתר ל"א חנ"נ כדלעיל כלל מ"ד ולפיכך א"צ לשער בבשר רק שיהיה ס' נגד החלב שבלע בקדרה. ואם בישל בו בשר לאחר מע"לע מבישול החלב אע"פ שהוא בתוך מע"לע ובבישול המים המאכל מותר דחשבינן לקדרה כאינו ב"י ולא חשבינן מבישול המים (סי' צ"ד סעיף ו') ואפילו בישל דבר חריף בקדרה ב"ו של בשר ואחר מע"לע מבישול הבשר בישל בו חלב אף על פי שהיא עדיין בתוך מע"לע מבישול החריף וקיימא לן דבדבר חריף עושה הבלוע לשבח אפילו הכי מותר החלב שהרי גבי מים שחיממו בתוך מע"לע היה נמי לשבח ואפ"ה מותר מטעם נ"ט בר נ"ט (סימן קכ"ב בש"ך ס"ק ב') (ואף על גב דהחריף מוציא גוף הטעם כדלקמן כלל מ"ט סי' א' מכל מקום מה שנבלע עתה בקדירה מן החריף אינו רק טעם קלוש אף על גב דבודאי אין במה שבקדירה ס' נגד הכלי מ"מ נקלש טעם הבשר הרבה. וכעין זה נזכר גם בט"ז) וכן אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר שאב"י ואחר כך בישלו בו חלב בתוך מע"לע המאכל מותר דלא אמרינן חריפות הראשון עושה שמפליט עכשיו לשבח (שם) אבל אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר שאב"י ותחבו בו כף של חלב ב"י צריך ס' לבטל הכף שהרי יש בו טעם בשר לשבח ונמצא ב' טעמים מתערבים יחד ואם יש ס' בקדרה המאכל והקדרה מותר והכף אסור. (וכללא הוא דדבר חריף משוי לשבח מה שנפלט מן הקדרה לתוכו אבל אינו עושה לשבח הבלוע בקדרה ואף על פי שעכשיו ג"כ נבלע החריפות בתוך הקדרה מ"מ אינו נבלע בתוכו רק טעם קלוש היינו נ"ט בנ"ט):
חכמת אדם · סימן מ״ח, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
