דין סכין של היתר שחתך בו איסור או מבשר לחלב (סימן צ"ד):בשר רותח מחום כ"ר שחתך בסכין חולבת שהוא ב"י מתשמיש חלב מכ"ר כגון שחתך בו (פיינקוכין) וכיוצא בו רותח אע"פי שקנחו יפה אפילו הסכין למטה ל"א תתאה גבר כדלקמן כלל נ"ו סי' א' כיון דיש כאן דוחקא דסכינא אין חילוק דלעולם הבשר הרותח מפליט מן הסכין ובולע ואסור כולו אם אין בו ס' נגד מקום הסכין דהיינו שאם יודע בבירור עד כמה חתך מן הסכין א"צ לשער נגד כולו דאינו מפליט אלא במקום שחותך אבל מן הסתם הדרך לחתוך בכל הסכין וצריך ס' נגד כל הסכין חוץ מן הקתא ואע"ג שיש ס' צריך לקלוף גם המקום שחתך בו כדין כל איסור כמבואר בכלל ס' (עיין ט"ז ופ"ח סי' צ"ד סעיף ז') וגרע טפי מחם בחם בלא רוטב דלדעת הש"ע סגי בנטילה כדלקמן כלל ס' סימן ז' דאגב דוחקא מתפשט בכולו ועוד דמסתמא בלע הסכין ג"כ שמנונית כחמאה ובדבר שמן אפי' בבלוע מתפשט בכולו כמבואר שם (ועיין סי' צ"ד בש"ך ס"ק כ"ז ובסי' ק"ה ס"ק כ"ג שמסתפק בכלי שבלע שומן):
חכמת אדם · סימן מ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.