חכמת אדם · סימן מ״ו, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם לקח כיסוי חם שהיס"ב מקדירה שמבשל בה בשר והניחו על קדירה של חלב צוננת אם הכיסוי יבישה שאין בו לחלוחית הכל מותר אבל מסתמא יש בו לחלוחית ומכ"ש אם ידע שהיה בו לחלוחית שהיס"ב המאכל צריך קליפה ואם אינו יכול לקלוף דינו מבואר כלל מ"ב סימן י' והקדירה אם אינו הפסד כל כך יש לאסור אותה ובמקום הפסד אף הקדירה מותר דטיפה אחת כח חמימותו פוסק וגרע מעירוי שנפסק הקילוח (שם בש"ך ס"ק ו') ואם אין מאכל בקדירה ושניהם יבישים הרי זה כשני קדירות שנגעו זה בזה דמותרים ואם אחד יש בו לחלוחית דינו שוה לדין הנזכר דיש להחמיר לאסור הקדירה וכן הסומך או מניח כף של חלב בקדירה של בשר דינו כנזכר:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.