ואם הוא קדירה שאין דרך להשתמש בו במועט אלא דוקא הרבה באופן שיהי' תמיד ס' נגד מה שנפל כיון די"א דכלי דדרכו להשתמש תמיד הרבה מותר להשתמש בו לכתחלה אף שנפל בו איסור (בסי' צ"ט סעי' ז' ובסי' קכ"ב סעי' ה' ובא"ח סי' תנ"א) ואע"ג דלא קיי"ל הכי (כמו שכ' הט"ז והש"ך שם) מכל מקום בזה דנפל נגד הרוטב ואינו אלא ספק שמא מפעפע וא"א לבא לידי איסו' מה"ת סמכינן על המתירין ומותר לכתחלה לבשל באותה קדירה וכן בקדירה קטנה ונפל מעט עד שלעולם עכ"פ יש בו ס' נגד מה שנפל (מנ"י כלל נ"ו ס"ק ה' וכו"פ סי' צ) אבל אם יש ספק אם יש בתבשיל ששים נגד מה שנפל אע"ג די"ל דהוי ס"ס שמא אינו מפעפע ואת"ל דמפעפע שמא הי' ס' דמה שנסתפקו הראשונים אינו נכנס בגדר ס' כמש"כ הפ"ח בכללי ס"ס ובהפ"מ צ"ע עיין בב"י סי' נ"ט ובב"א סי' ס"ב אך בסי' צ"ז בש"ך סק"ב כ' ג"כ ספק שמא אינו מפעפע ולכן יש להקל:
חכמת אדם · סימן מ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.