נר של חלב העשוי כנר של שעוה שנטף ממנו טיפה על כלי אין צריך אלא גרידה דפסק כח רתיחתו אבל אם נפל טיפה מחלב מהותך שדולק בנר שקורין (לאמפ) כל הכלי אסור אעפ"י שנפסק הקילוח כיון שרתיחתו ע"י אור הוא מרותח הרבה עד שאפילו כשנפסק עדיין יש לו דין כ"ר אבל אם נטף מצד אחר מן הכלי שהפתילה בתוכו (ט"ז שם ס"ק ל') או שנפל טיפה מחלב שנרתח בקדירה אצל האש כיון דפסק הקילוח לא חשיב ככ"ר (תה"ד סימן קע"ו) וכן אם נפל הנר הדולק על כלי או אפילו אם הסיר הפחם וזרק על כלי ל"א שכבר נשרף החלב כי עדיין יש בו לחלוחית (עיין פ"ח סי' ק"ח ס"ק כ"ג) וכולו אסור (וכ' בפמ"ג דצריך ליבון ולא מהני הגעלה) ומ"מ בנרות העשוין מחלב שעומד ימים רבים ומוסרח למאוד טרם שנעשה נרות הוי נטל"פ ומותר (כו"פ שם):
חכמת אדם · סימן מ״ה, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
