חכמת אדם · סימן מ״ה, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם נשפך חלב או איסור רותח על קרקע וכיוצא בו במקום שאין מרותח מחמת אש והעמיד עליו קדירה צוננת הכל מותר דכיון דנשפך כבר ונפסק הקילוח הרי אנו דנין המקום שנשפך עליו ככלי שני והכל מותר רק שידיח הקדירה ואם היה הקדירה רותחת הרי זה כחם לתוך צונן דבעי קליפה וא"כ הקדירה אסורה והתבשיל מותר והמנ"י בכלל נ"ו ס"ק כ"א כ' כיון דעכ"פ עדיין הנשפך רותח שהיס"ב רק דהוי ככ"ש ולכן כיון שהעמידו עליו קדירה מרותחת בקל מתבשל אף ע"י כ"ש ולכן צריך ס' נגד הנשפך ואם כבר נבלע הכל בקרקע ואינו נשאר ממש אף על פי שהעמיד עליו קדירה רותחת מותר דכיון דנבלע בתוכו ה"ז כקדירה שבלוע מן התבשיל ושתי קדרות הנוגעות זו בזו מותרין:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.