חכמת אדם · סימן מ״ד, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואע"ג דלענין זה אמרינן דחשיב כנבילה וכאיסור מחמת עצמו ולא כבלוע מ"מ אם נגעה חתי' זו בחתי' אחרת חם בחם בלא רוטב לא חשיב לענין זה רק כבלוע כמו שנתבאר כלל ס' סי' ט' (ש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז וע"ש הטעם לחלק) דקים להו לחז"ל שאין שום טעם יוצא מהחלב אלא ע"י רוטב (שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.