ואם נפלה על חתיכה אחת אעפ"י שהוא חוץ לרוטב אם אינו יודע על איזה חתיכה נפל אעפ"י שלא ניער תיכף מותר לנער או לכסות הקדרה בכדי שתתפשט הטעם בכולו ולא אמרינן דמבטל איסור לכתחלה כיון שאין כאן איסור ודאי דשמא אין כאן איסור כלל דשמא לא נפל על חתיכה זו וכן לא אמרינן דחתיכה נעשה נבילה דכיון שאינו יודע איזו חתיכה היא לא אמרינן דחתיכה נ"נ כדלקמן סימן ז' וזהו לדעת הב"י אבל דעת רמ"א דגם בזה אסור לנער דכיון דהיה אפשר לברר האיסור על ידי טעימת נכרי כל חתיכה וחתיכה בפני עצמו אע"ג דאין אנו סומכין להתיר טעימה היינו לחומרא אבל לא לקולא ולכן אם לא ניער בתחלה לא יועיל הניעור אח"כ שכבר נעשית נבלה (שם בש"ך ס"ק ח'):
חכמת אדם · סימן מ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.