חכמת אדם · סימן מ״ד, י״ח

לא אמרינן חנ"נ אלא באוכל אבל בכלי לא אמרינן חנ"נ כגון כלי חדש שבלע כזית איסור או כזית בשר ובתוך מעת לעת בישל בתוכו היתר או חלב לא אמרינן שיצטרך ס' נגד כל הכלי דלא שייך לומר שגוף החרס יעשה נבלה ולכן אין צריך ס' אלא נגד כזית שבלע וכן אפילו קדירה ישינה של היתר או של בשר ולאחר מעת לעת בישל בה כזית איסור או של חלב ובתוך מעת לעת של בישול הכזית הזה חזר לבשל בו היתר או בשר אע"ג די"ל דכאן כיון שיש בקדירה זו בלוע וא"כ נעשה הבלוע נבלה אפ"ה א"צ ס' אלא נגד הכזית שבלע בתוך מעת לעת זה שמה שבלע הקדירה קודם מעת לעת היה לפגם ואם כן לא נאסר הבלוע אבל אם בישל בקדירה היתר או בשר ובתוך מעת לעת בישל בה כזית איסור או חלב וא"כ נאסר הבלוע ונעשה נבלה ולכן כשחזר ובישל אח"כ בתוך מעת לעת היתר או בשר יש אומרים דהבלוע נ"נ וצריך ס' נגד כל הקדירה או נגד כל מה שבישל בקדירה בפעם ראשון קודם שנאסר ויש אומרים דבבלוע לעולם לא אמרינן נ"נ ובמקום הפסד מרובה בכלי מתכות או של עץ כיון שיוכל להפריד האיסור ולהוציאו ע"י הגעלה יש להקל ולומר דבבלוע לא אמרינן חנ"נ (סי' צ"ה ש"ך ס"ק כ"א) ובכלי חרס נ"ל דבשאר איסורין במקום הפסד מרובה לא אמרינן ג"כ נ"נ כיון דהרבה פוסקים ס"ל דלא אמרינן בשאר איסורין חנ"נ ובבשר וחלב יש להחמיר ועיין בט"ז סי' צ"ח ס"ק ח' בסופו (ועיין בת"ח כלל נ"א וכלל פ"ה) ואם לקח מן הקדירה בכף חתיכת דג טמא וכיוצא בו שהיה ס' בקדירה כנגד האיסור והחזיר הכף לקדירה צריך ס' נגד האיסור לבד ולא נגד הכף אם הוא הפסד מרובה דלא אמרינן בבלוע חנ"נ אפילו בישן ואם היה גם כן מעט תבשיל עם האיסור בכף והחזיר הכל לקדירה אע"ג שבקדירה יש ס' נגד האיסור מ"מ עכשיו כיון שהכניס הכף בכלי ראשון גם הוא נעשה כלי ראשון לחומרא (ועיין כלל נ"ט סי' ג') וא"כ נעשה התבשיל שהוא עם האיסור בכף נבלה ולכן אם ידע כמה היה התבשיל והאיסור שבכף והם פחות מן כל הכף א"צ ס' אלא נגד האיסור והתבשיל ואם אינו יודע כמה היה התבשיל צריך ס' גם נגד כל הכף שהרי אילו יודע כמה בלע הכף (סימן ק"ז בש"ך ובמנ"י כלל נ"א ס"ק כ'):