חכמת אדם · סימן מ״ג, י״א

(סימן ק"ה) הא דאוסר במליחה מחלוקת בין גדולי ראשונים רוב הפוסקים ס"ל דלעולם אין כח במליאה להבליע אלא בכדי קליפה אפי' הוה האיסור שמן (סעי' ט' בהגהת רמ"א) וי"א דדוקא באיסור כחוש דינו בקליפה אבל כשאחד מהם שמן לא מיבעי' אם האיסור שמן ומלוח דמפעפע הרבה אלא אפי' אם האיסור כחוש ומלוח ובשר שמן נוגע בו אמרינן אזיל ההיתר ומפטם לאיסור ועושה אותו שמן וחוזר האיסור ואוסר (ש"ע שם). ודוקא שהיה גם ההיתר מלוח דאז יכול לפטם (ועיין לקמן כלל ס' סי' ד' ה' וכ"ש לענין מליחה) אבל אם ההיתר תפל אע"ג דהמלוח הטמא אוסר מ"מ אין כח בהיתר לפטם כיון שהוא תפל ואינו אוסר רק כ"ק (ש"ך ס"ק כ"ח ומה שהקשה שם הש"ך דלמה לא כ' המחבר דין זה אפילו באיסור כחוש לגמרי י"ל דהמחבר ס"ל כמ"ש הש"ך בס"ק י"ט בשם הד"מ ע"ש) ובהפ"מ יש להתיר אפילו בשניהם מלוחים אם האיסור כחוש ולא אמרינן במליחה אזיל היתר ומפטם (ע"ש בש"ך ס"ק כ"ח וכ"כ הפ"ח בסימן ק"ה ס"ק י"ט וס"ק ל"ה):