דין א"וה או בשר וגבינה שנמלחו יחד (סי' צ"א):קיי"ל דמליח הרי זה כרותח ומדינא דוקא כשנמלח כעין שמולחין לקדירה ושהה כדי מליחה לקדירה דזה נקרא שאינו נאכל מחמת מלחו אפי' לא מלחו אלא מצד אחד מחשב כרותח ואנו אין בקיאין ולכן טוב להחמיר במקום שאין הפ"מ אפילו אם נמלח רק כמליחת צלי. ומחשב כרותח עד שידיחנו. ומליח כעין מליח דבעי לה לאורחא (נראה לי דזה מה שקורין בל"א פעקל פלייש שהוא מלוח הרבה לעולם) אפילו לאחר שהדיחו כל זמן שלא שראו במים דינו כרותח (סעיף ה'):
חכמת אדם · סימן מ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.