חלב הנמצא בקבה לכתחלה אין להניחו בקבה עד שיצטנן החלב בתוך הקבה שחלב הקבה חריף וחמוץ שהרי מעמידין בו אבל בדיעבד אין לחוש עד שנמלח בקבתה כשיעור שיתן על האש ויתחיל להרתיח ויהיה נמלח כ"כ שלא יהיה נאכל מחמת מלחו ואפילו להנמשכין אחר רמ"א דקיי"ל דאפילו נמלח מעט ולא שהה כלל אסור מחמת מליח כרותח מ"מ הכא כיון דהרבה פוסקים סבירא להו דאינו אלא כפרש בעלמא אפילו הצלול וגם הא מילתא דרבנן דאינו דרך בישול יש להתיר בדיעבד אלא א"כ נמלח שאינו נאכל ושהה כדי שיעור כבישה בציר או אפילו לא נמלח כלל אלא ששהה בתוכו מעת לעת דהוי כבוש ואסור להעמיד בו (סי' פ"ז סעיף י') ולענין אם העמיד גבינות (עיין כלל נ"ג סימן ל"ד עד סופו):
חכמת אדם · סימן מ׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.