אסור לשחוט בהמה עד שנדע בודאי שאינו נפל דאין שחיטה מועלת לנפל דדומה לנבלה אף על פי שהיא חי ומשעבר עליו שבעה ימים עם יום הלידה והגיע ליל יום שמיני נודע שאינו נפל (ואף על גב דגבי קרבן כתיב מיום השמיני דהיינו ביום שאני התם דלילה אין ראוי לקרבן) ולפיכך הקונה גדיים מנכרי ומסתפקין בו אם הוא יום שמיני אף על פי שהנכרי מסיח ל"ת שכבר הוא בן ח' ימים אינו נאמן אפי' קודם שמכרו דיש לומר להשביח מקחו אומר כן (סי' ט"ו' ויש סימן בגדיים לבדוק שאם הקרנים הם קשים וחדודים שאינו יכול לתחוב בו הציפורן וגם גודל כל ח' שינים בידוע שעברו עליו שבעה ימים שלימים (פ"ח שם) ובעגלים כשיצמחו הקרנים (ת"ש):
חכמת אדם · סימן ד׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.