וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שקנאן יש להתיר בכל ענין בין בשאר דגים ובין בהערינג בין מלוחים ובין שרוים דכיון דציר דגים דרבנן אמרינן שמא לא נמלחו יחד ואין חוששין בדיעבד לבליעתן זה מזה דאמרינן שכבר פלטו כל צירן קודם שנמלחו יחד ודוקא שידוע בודאי שלא נכבשו ביחד מעת לעת שזה הוא שיעור כבישה לאסור מן התורה אבל אם מסופק שמא נכבשו יום שלם קיי"ל דכבוש כמבושל והוי ספיקא דאורייתא ואפילו אם לית בהו שמנונית כלל מ"מ ע"י הכבישה יוצא עיקר הלחלוחית (שם):
חכמת אדם · סימן ל״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.