חכמת אדם · סימן ל״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין בשר לצלי (סימן ע"ו ע"ז ע"ח)במקום שאין מלח מצוי או שרוצה לאכול מהרה ואינו רוצה להמתין עד שימלח אזי יצלה על האש או על גחלים (דצלי קדר דינו כבישול) והצלי אין צריך מליחה כלל לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו בלא מליחה ואפילו לא נצלה יפה אלא כחצי צלייתו דהיינו כדי שיתייבש מבחוץ (בל"י בשם ש"ד): אבל דם אחר שנטף על הצלי בין שנטף עליו בשעה שהוא אצל האש ובין שנטף עליו קודם בשהיה עוד צונן ואח"כ צלאו אדרבה טבע האש להבליעו ואינו שואב אותו ואוסר לדעת הב"י כדי נטילה ולרמ"א עד ס' כמבואר כלל ס' (סימן ע"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.