חכמת אדם · סימן ל״ד, כ״ג

השומן שעל הדקין ושעל הכרכשתא דינו כשאר בשר ולפיכך כשמולחן צריך למלחן דוקא בצד החיצון ששם השומן דבוק ומצד הפנימי א"צ למלוח ואע"ג שהשומן אינו נמלח מצד השני כיון שאין בשומן דם כ"כ סגי בזה אבל אם מלח רק צד הפנימי ולא מבחוץ אם לא נתבשל עדיין יחזור וידיחנו וימלחנו מבחוץ אפילו שהה כבר מע"ל ואם כבר נתבשל כך וידע שהיה בו שומן צריך ס' נגד השומן והגיד שבה ואז אפילו השומן מותר ואע"ג דבשאר בשר שנתבשל בלא מליחה ואפילו אם יש ס' אותה חתיכה אסורה וגם בשאר דברים נוהגין דצריך ס' נגד הדבוק בו וא"כ ה"נ נצרך ס' נגד השומן והחלחולת שדבוק בו מ"מ כיון דעינינו רואות שלפי מראית העין אין בהם דם אלא שיש בו מעט מזעיר והתם הוא ג"כ מצד החומרא ולכן בכאן לא מחמרי' אבל אם לא ידע בודאי שיש בו שומן רק מטעם שא"א לנקרה מהשומן מותר בדיעבד (ועיין באו"ה כלל ד' סימן י' בשם רשב"א ובת"ח כלל ט"ו במנ"י ס"ק כ"ד דדוקא בחלחולית בנמלח רק צד פנימי טרפה בדיעבד ואע"ג דבשאר בשר בנמלח מצד א' ונתבשל כך בהפ"מ מותר כלל ל' סימן ח' שאני הכא דכיון שאינו מוחזק דם בחלחולת רק בשומן א"כ אם מלח צד פנימי הרי לא מלח השומן כלל אפילו מצד אחד שהרי החלחולת מפסיק בין המלח ובין השומן (נקה"כ סימן ס"ט ס"ק ו') אבל בשאר דקין כשר בדיעבד לפי שאין בהם גידין ע"ש):