בתנורים שהיו בימי חכמי הגמרא שפיהם הי' למעלה אם היו צולין הכבד עם בשר הי' אסור לכתחילה שיהיה הכבד למעלה על השפוד והבשר מתחתיו אע"ג דבשר ע"ג בשר מותר ולא חיישינן שמא יהי' התחתון כבר נצלה והעליון עדיין יפלוט דם ויבלע התחתון אפ"ה גבי כבד לכתחלה אסור משום שיש בכבד רוב דם ולא שייך בו כ"כ לומר כבכ"פ ומ"מ בדיעבד מותר דקיי"ל דם משריק שריק ואפילו בשפודין שלנו שמונחים באורך ואפ"ה אסור לכתחילה לצלותו עם בשר דלפעמים מגביהין צד אחד ויהיה הכבד מלמעלה ואם נמלחה הכבד כבר כשיעור מליחה מותר לצלותה עם בשר אפילו כשהכבד למעלה דכבר נתמעט דמו והיי כבשר ע"ג בשר דמותר וכ"ש כשהכבד למטה ואע"ג שכבר נמלח לא אמרינן דאין בו עוד דם כ"כ וא"כ יבלע הדם שיפלוט הבשר דהמליחה בכבד כיון שיש בו ריבוי דם לא משוי ליה אלא שיהיה כבשר שלא נמלח ולא כבשר שנמלח כבר ולפיכך בין על הבשר או תחת הבשר לעולם מותר (שם ש"ך ופ"ח):
חכמת אדם · סימן ל״ד, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.