אם לא הדיח כלל קודם המליחה ומלחו אפילו לא מלחו רק מעט כדרך שמולחין לצלי ואפילו לא שהה עדין במלחו שיעור מליחה נוהגין לאסרו דחשבינן לדם זה שטח על הבשר כדם בעין שנפל על הבשר וקיי"ל דאע"ג דטבע המלח להפליט הדם היינו דוקא מה שנבלע בתוכו אבל לא דם הבא ממקום אחר ולכן לא מהני מה שידיחנו ויחזור וימלחנו שהרי גם אם ימלחנו מאה פעמים לא יצא ומ"מ כ"ז שלא שהה עדיין שיעור מליחה אינו אסור רק לקדירה ע"י מליחה אבל לצלי דאש מפליט יותר ממלח וכיון שעדיין לא שהה שיעור מליחה לא נבלע כ"כ ויוצא ע"י צלי אבל בשהה כבר נבלע בו הרבה ואפילו לצלי אסור. ובמקום הפ"מ יש להתיר אפילו מלח כדין וגם שהה שיעור מליחה ע"י שידיחנו ויחזור וימלחנו דסמכינן על הפוסקים דדם זה לא נקרא דם בעין אלא דם פליטה ויוצא ע"י מליחה ולאחר המליחה מותר אפילו לקדירה (שם ובש"ך ס"ק י"ב י"ג):
חכמת אדם · סימן ל״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.