חכמת אדם · סימן ל״ב, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין או"ה מאיסור דם ע"י מליחה (סי' ס"ט וסימן ע')מלח ולא הדיח תחלה כדין הדחה אלא הדחה מועטת אע"ג דלכתחילה צריך הדחה היטיב כדי שיתרכך הבשר אבל בדיעבד סמכינן על הפוסקים דטעם הדחה היא משום הדם בעין שטח על הבשר וכיון שהדיחו עכ"פ הדחה מועטת עי"ז הלך לו הדם בעין ולכן אפי' לא נתבשל עדין כיון שנמלח כבר א"צ לחזור ולמלוח (ס"ט סעיף ב' ובש"ך) ונ"ל דאם יש לו פנאי ידיחנו ויחזור וימלחנו לחוש לטעם שיתרכך ומהיות טוב כו' וכן אם ידוע שהדם שהיה על החתיכה היה מועט שבודאי יש ס' בחתיכה נגד הדם שעליו מותר אפי' לא הדיח כלל דעיקר טעם הדחה רק משום דם שעליו והיינו אם כבר נתבשל ובסתם אין בו ס' (ש"ך ס"ק ט"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.