נ"ל כיון שעיקר הטעם דמה שחוץ לציר אסור משום קנס (וכדאיתא בהגהת ש"ד הביאו מנ"י כלל י"ב ס"ק ט"ז) ולכן דוקא דנמלח בכשא"מ דשייך למקנסי' אבל אם מלח בכ"מ ונפל ממנו לכלי שא"מ או על הקרקע אפי' תוך שיעור מליחה דבזה לא שייך למקנסיה ולכן אם לא נשתהה שם והגביהו תיכף אינו אסור רק מה שבתוך הניר וזה נאסר תיכף אבל מה שלמעלה מן הציר מותר (דלא כש"ך בס"ק ע"ה) וכ"ש בנפל אחר שיעור מליחה או בספק אם נפלה קודם שיעור מליחה דאינו אסור אלא מה שבתוך הציר (סי' ע' בש"ך ס"ק מ"ז):
חכמת אדם · סימן ל״ב, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.