חכמת אדם · סימן כ״ט, ח׳

ודוקא שנתערבו בשאר ביצים דהוי מין במינו דדוקא ביצה שיש בה אפרוח עם שאר ביצים הוי מין בשאינו מינו (כמש"כ הט"ז וש"ך בסימן ק"ז) אבל בטיפת דם עם שאר ביצים ודאי שאין הטיפה נותנת טעם והביצה לא נשתנה טעמו אעפ"י דאמרינן שדא תכלא בכולה (פ"ח) וא"כ בטל מה"ת ברוב אבל אם נתערב בשאינו מינו כגון שלש קמח עם ביצים וכיוצא בו דמה"ת אינו בטל אלא בס' ולכן אפילו ע"י תערובות לדידן דאסרינן בכל מקום הכל אסור עד ס' ומ"מ אם לש עם שלשה ביצים ונמצאת באחת טיפת דם וקיי"ל דאמרינן סלק את שאינו מינו כמו שאינו ומינו רבה עליו ומבטלו כמבואר כלל נ"א סי' ט"ו יש מתירין (ט"ז ס"ק ה') וכבר כתבנו שם דהאחרונים חולקין ולכן אין להתיר אלא בהפסד ממון ודוקא שכבר נילוש אבל אם עדיין לא נילוש והביצים מונחים בעין יקח החלמונים הכשרים וזה שנמצא עליו הדם יזרוק. והחלבונים דינם כדלעיל סימן ו' ואם כבר נתערבו הביצים במקום הפסד מותר ללוש בהם כיון שכבר נודע התערובת ודינו כדין יבש ביבש בכלל נ"א סימן כ' ועיין בב"א ואם משחו בו החלות כנהוג אם עדיין לא נאפה יגרור היטיב ואם כבר נאפה צריך כדי נטילה אע"ג דקיי"ל דאפוי צריך ס' מ"מ כיון שיש ספק שמא לא היה במקום האיסר סמכינן על הפוסקים דסגי בנטילה: