בפרק התחתון בכל מקים שיחתך או שישבר כשרה. בפרק העליון המחובר לגוף בכל מקום שיחתוך או ישבר ואין עור ובשר חופין את רובו כדלקמן בסי' ג' טריפה. בפרק האמצעי דעת מקצת פוסקים (רי"ף ורמב"ם) דאין בו טרפות מחמת עצמו דאם נחתך או נשבר שלא במקו' צומות הגידין כשר ואם נחתך או נשבר במקים צו"ה טריפה מטעם פסיקת צו"ה כדלקמן סי' י' ולכן אם הי' בקי לבדוק בצו"ה ונמצאו שלימים כשר. וכ"ש אם נחתך או נשבר בתוך הערקום דכשר ובלבד שלא יהיה חשש מחמת צו"ה. וכן סתם הב"י בש"ע כדעה זו. אלא שכתב דיש אוסרין (רש"י ורא"ש) בנחתך ונשבר בעצם האמצעי בכל מקום ואפי' שלא במקום צו"ה דהטריפות בו מחמת עצמו ולכן אפי' צו"ה שלמין אפ"ה טריפה וכדעה זו נוהגין לאסור בכל אשכנז וצרפת ואין לשנות. ולדעה זו אפילו נחתך או נשבר בערקום טרפה דהערקום דינו כעצם אמצעי לכל דבר וי"א עוד דבערקום כשנחתך או נשבר יש בו חשש משום פסיקת צו"ה ונ"מ כדלקמן סימן ט"ו. בעוף שאין בו ערקום זה אם נחתך בין הפרקים טרפה לכל הדיעות ואפילו עור ובשר חופין דחיישינן לפסיקת צו"ה (פ"ח סק"א):
חכמת אדם · סימן כ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.