אם מצאו שמוטה לאחר שחיטה ואינו יודע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה אם יודע שבשעה שהובא לפניו לא היתה שמוטה כשר דבודאי בשעה מועטת כזו לא נתעכל ניביה אבל אם ספק שמא היתה שמיטה מקודם (אע"ג די"ל ס"ס ספק שמא לאחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא איעכל ניביה עיין ש"ך סי' נ"ה ס"ק ד') טריפה ובמקום הפ"מ צ"ע (ע"ש בש"ך בסוף ס"ק ד' וזה סותר למה שכתב בסי' נ"ג דבס"ס אינו מזיק חסרון ידיעה עיין פ"ח סס"ק י') ודעת המל"י בכלל פ"ז ס"ק י"ג להטריף מטעם דהוי ס"ס שאינו מתהפך וצ"ע. ודוקא שידוע שהיתה שמוטה אבל אם רק צולעת וא"י אם היא שמוטה ואפי' בעודה בחייה לענין החלב או לאחר שחיטה ונאבד הירך צריך עיון:
חכמת אדם · סימן כ״ד, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.