נשבר העצם במקום צו"ה אפי' חזר ונקשר היטב שאש"יי ולא נשתנה מראית הבשר כלל טריפה לדידן (סי' צ"ג בש"ך ס"ק ו') דדוקא אם הטריפות מחמת שבירת העצם ויצא לחוץ אמרינן כיון דשאש"יי הוכחה שלא יצא לחוץ כדלעיל סי' ה' אבל כאן שהחשש הוא מחמת שנפסקו הגידין וא"כ אפי' ידעינן בודאי שלא יצא העצם לחוץ ושהיו בודאי עור ובשר חופין אפ"ה צריך לבדוק בצו"ה וכיון שא"א בקיאין בעוף טרפה אבל בבהמה בקיאין ולכן בחזר ונקשר דאין ריעותא כ"כ סמכינן אבדיקה שלנו אבל אם עדיין שבור דיש ריעותא גדולה כ"כ וגם צריך בדיקה לרוב פוסקים אסור אפי' בבהמה (סעי' י'):
חכמת אדם · סימן כ״ד, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.