בד"א שלא מלח ולא הדיחו דיכול לבדוק אחר ק"ד אבל אם כבר מלחו או הדיחו ואינו יכול לבדוק עוד אחר ק"ד או חלוד' דשמא ע"י המליחה והדחה הלכה לה או כשכבר נטלה משם המחט דשוב אין יכול לבדוק אחר קורט דם די"ל שהדם היה על ראש וחוד המחט וכיון שנקוב מעבר לעבר היא בחזקת איסור עד שתבדוק להוציא מחזקת איסור וכיון שאין יכול לבדוק טריפה וה"ה אם נאבד בית הכוסות קודם שבדק אחר ק"ד וכ"ש אם נמצא כמו שביל שנראה שעבר המחט מחיי' דטריפה אעפ"י שלא נמצא ק"ד או חלודה. וכן אם נעשה ע"י חולי וניקב מעבר לעבר אפי' אין שם ק"ד טרפה דדוקא ביש מחט כיון שיש דבר שיסרך הדם אמרינן אי איתא דמחיי' הוי ליה לאשכוחי ק"ד אבל ע"י חולי כיון שאין כאן דבר שיסרך בו הדם עומדת בחזקת איסור שנעשה מחיי' (שם):
חכמת אדם · סימן כ׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.