חכמת אדם · סימן כ׳, י״א

אם ניקב אחד מהם נקב מפולש מעבר לעבר ע"י מחט או קוץ ועודנו תחוב בו בודקין אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט בין בפני' בין בחוץ אפי' הוא רחוק קצת מן הנקב כרחב קש וכ"ש עליו ממש (סעי' ח') או אפי' לא נמצא דם אלא שנמצא חלודה על פי המחט או סביבות הנקב (סעיף ט') דכל זה הוא הוכחה שהנקב הי' מחיים וטרפה. ואם נמצא חלודה באמצע המחט ולא על פיה וגם לא על בהכ"ס י"א דתלינן שהמחט היתה חלודה מקוד' שבא לבהמה וכשרה ורוב אחרונים מטריפין גם בזה דכיון דאנו רואין שניקב מעבר לעבר אלא שאנו מסופקים שמא לא עבר עד לאחר שחיטה ולכן בהוכחה קלה אנו מטריפין (ב"ח וכ"מ בש"ך ס"ק ל"ה ופ"ח ס"ק כ"ב) אבל אם לא נמצא דם סביבות המחט לא מבפני' ולא מבחוץ וגם המחט יפה שלא העלתה חלודה אעפ"י שאנו רואים שהמחט עבר מעבר לעבר כשר. דיש כאן הוכחה שעבר לאחר שחיטה דאי מחיי' כיון שיש שם מחט היה הדם נדבק בו (שם):