חכמת אדם · סימן י״ח, ד׳

נמצא בטחול בועא מליאה מוגלא או מים עכורים וסרוחים או שאר לקותא שהבשר לקוי מחמת שינוי כיון שאין אנו בקיאין בבשר שהרופ' גורדו ולכן כל שהבשר נשתנה דיינינן כאלו נתמסמס וכן אם נקרע הטחול או נימק דכל זה דינם כניקב ודינם שוה שאם הוא בצד העב ומתחיל הלקותא מבחוץ אם נשתייר כעובי דינר זהב כשרה ולא אמרינן שסופו לרקוב הכל אבל אם הבשר שמבחוץ שלם מכל צד בלי שום ריעות' אף שמבפנים כולו לקוי בלא שיור כעובי ד"ז כשרה (ט"ז שם סי' מ"ג סוף הסי' אלא שכתב דמסתפינא להקל והפ"ח וכו"פ כתבו להכשיר בלא פקפוק ודוקא שהבשר שלם מכל צד אבל אם לא נשתייר רק העור שעל גבי טחול שמנקרין אותו טריפה שזה העור אינו מגוף הטחול) (ט"ז ס"ק א') אבל עור של עצמו הדבוק בו נחשב מגוף הטחול ואם הוא שלם מכל צד ה"ז אינו מפולש וכשר (עיין פ"ח ס"ק א') ומ"מ אין להכשיר כ"א בהפ"מ וכ"כ מנ"י כלל פ"ט (ומה שהק' בתב"ש דא"כ למה קרע ולמה גרר מבפנים י"ל שהיה שם מראה לקותא מבחוץ והיה צריך לגרר ולראות אם הלקותא שלם בעור) :