אע"ג דבכל האיברים אין שינוי מראה פוסל בהם חוץ מריאה אבל בכוליא כיון דלקותא פוסל בה ושינוי מראה עכ"פ לקותא הוא ולכן שינוי מראה פוסל בה מ"מ כיון שדין זה דשינוי מראה לא נזכר בגמ' ולכן אינה טריפה אלא עד שיגיע ממש לחריץ אע"ג דבלקותא ממש אפי' אינו מגיע לחריץ טריפה כדלעיל סי' י"ד כדעת האחרונים (כ"כ ביש"ש הביאו הט"ז ס"ק ט"ו וכן משמע מדברי הש"ך ס"ק י"ז) וכיון דכוליא נוטה לאדמומית לפיכך אם יש בה לובן הוי לקותא וכיון שמגיע מראה הלבן עד החריץ ממש אע"פ שא"א לידע אם נכנס גם לחריץ או לא מ"מ טריפה מספק אבל ירוקה כשרה ודוקא ירוק ככרתי דהייני שקורין בל"א בלא או גרין (דכמו דגבי ריאה הדר בריא ה"ה כאן וס"ל להטור דמה שכתב בעה"ע וכל שינוי מראה ר"ל מראות פסולות ומה שלא כ' אדום משום דכוליא נוטה לאדמומית ובזה מתורץ קו' הב"י) אבל געל ושחור טריפה ואם האדימה כולה או מקצתה כשרה:
חכמת אדם · סימן י״ח, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.