ראובן שחייב לשמעון ממון ומסרב מלפרוע אם נידה שמעון לראובן שיפרענו אפי' אין שמעון ת"ח היה נידויו נידוי דהא כדין נידהו וי"א דאפילו ת"ח דלא הוה עביד דינא לנפשיה לנדות חבירו על דבר ממון וכן עיקר כל שכן אם חבירו אומר שירצה להיות ציית דין אלא שמעכב מעט או שכופר שאומר שאינו חייב לו:
חכמת אדם · סימן קע״ב, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.