מנודה שמת היו ב"ד שולחין וסוקלין ארונו לא שיעשו עליו כגלו של עכן אלא ב"ד היו שולחין ומניחין אבן על ארונו ללמדך שכל המת בנדוייו הי' חייב סקילה ולא היו קורעין עליו ולא חולצין ולא מספידין עליו שכל אלו הוא משום כבודו ולא היו עושין לו כבוד וה"מ לאפקירותא ועובר על דברי חכמים אבל לממונא כיון שמת הרי אין לו ממון והיה פטור מגזירתם ולא היו סוקלין ארונו ומספידין אותו כראוי (סעיף ג'):
חכמת אדם · סימן קע״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.