בד"א דמנודה לתלמיד אינו מנודה לרב במי שנידוהו מפני אפקירותא שביזה תלמיד חכם אבל מי שנדוהו על שאר דברי איסורים שעשה שחייב עליהם נידוי אפי' נידהו קטן שבישראל היה חייב אפי' הנשיא וכל ישראל לנהוג בו נידוי עד שיחזור בתשובה מדבר שנידוהו בשבילו ויתירו לו (סי"ז):
חכמת אדם · סימן קע״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.