חכמת אדם · סימן קע״א, י״א

מצוה להתענות יום שמת בו אביו ואמו בכל שנה ואם כבר התענה פעם א' מסתמא דעתו היה להתוענות כל ימיו וא"כ הרי הוא עליו כנדר שהוא מ"הת וצריך להתענות אם לא במקום חולי וכה"ג צריך להתיר הנדר ואם פירש שאינו מקבל עליו בנדר א"צ התרה ומתענין לעולם ביום המיתה ולא יום הקבורה ואפילו בשנה ראשונה ואם נמשך הקבורה מן המיתה איזה ימים הכריע א"ר דיתענה ביום המיתה וינהוג האבילות עד יום הקבורה וכן נ"ל כי לדעתי העיקר כט"ז דמשפט יב"ח מתחיל תיכף מן המיתה שהרי ז' דינין עוברים עליו עד הקבור' כדאי' בזוהר. ואם מת בשנה עיבור באדר א' או ב' יתענה לעולם בחדש שמת אבל אם מת בשנה פשוטה באדר יתענה בעיבור אדר א' ויש מחמירין להתענות בשניהם והמ"א בסי' תקס"ח מיקל. ואם מת ביום א' דר"ח כסליו ואז היה ב' ימים ר"ח כסליו אינו אלא יום א' וא"כ י"ל שיתענה בכ"ט בחשוון שהרי באמת בחשוון מת או י"ל דבנדרים הולכין אחר לשון ב"א וקורין אותו ר"ח כסליו ונמצא א' דר"ח שייך לשנה הבאה ר"ח כסליו ולכן אם בשנה ראשונה היה ר"ח כסליו רק יום א' יתענה כ"ט חשון וכן לעולם אבל אם גם בשנה ראשונה היה ר"ח כסליו ב' ימים וא"כ קבע היא"צ בר"ח כסליו הולכין אחר לשון ב"א שהרי שנה ב' הוא מתענה מתורת נדר (א"ח סי' תקס"ח במ"א ס"ק כ') ומה שכ' שם ואם מת ביום א' דר"ח אדר לא זכיתי להבין ומצאתי שט"ס הוא במ"א וכצ"ל דר"ח אדר שני יתענה לשנה הבאה ביום א' דר"ח אדר ולא בכ"ט בו דלעולם אדר עומד תחת אדר שני ואם א"י יום שמת יברור לו יום א' בשנה אך לא יסיג גבול עם הקדישים (מ"א שם) ונ"ל דאם יודע באיזו חדש רק שא"י באיזו יום אזי מוקמינן אותי בחזקת חי כל זמן שיוכל וביום האחרון של החדש מת כדלעיל כלל קס"ח ואם חל היא"צ ביום שא"א בו תחנון אין מתענין ואפילו בר"ח ניסן ור"ח אב דהוא ת"צ מ"מ כבר נוהגין שלא להתענות (ט"ז בא"ח ססי' תכ"ט) ואע"ג דחתן ביום חופתו מתענה בר"ח ניסן כדאית' בא"ח סי' תקע"ג התם משום כפרה אבל יא"צ הוא מטעם דריע מזלא והוא דבר שבשמים וכיון שאינו מתענה לשם שמים לא תאונה לו רעה (א"ח סי' תי"ח ולפ"ז י"ל דת"ח ג"כ לא יתענה בר"ח ניסן והמ"א סי' תכ"ט כ' דיתענה וצ"ע) ואם אירע לו ברית מילה של בנו או שהוא סנדק או מוהל ביא"צ א"צ להתענות שי"ט שלו היא ולפחות א"צ להשלים רק עד אחר חצות דהיינו ו' שעות ומחצה כמו בט"ב שנדחה (עיין בחיבורי ח"א כלל קל"ב סימן ז' ט"ז סי' תקס"ח ס"ק ח') ולפי מש"כ שם ה"ה בפד"הב דהאב והכהן לא ישלימו. ואין לאכול בסעודה בליל יום של יא"צ (ססי' ת"ב) (ובל"י כתב בשם המ"א דוקא בשנה ראשונה אבל בשאר שנים מותר. ונוהגין ביא"צ כל דין יב"ח ססי' שצ"ה) ודוקא סעודת מילה וכיוצא בו אבל סעודת סיום מותר בלילה שלפניו וכן בסעודת מריעות שאינה של שמחה יש להתיר (א"ר סי' תקס"ח ויא"צ בע"ש מבואר בחיבורי בח"א הל' שבת כלל א' סימן ח'):