דין הקבורה בי"ט (בא"ח סי' תקכ"ו):מת המוטל עליו לקברו אם הוא בי"ט א' לא יתעסקו בו ישראל ואפילו יסריח ואפילו א"א בעממין אבל מותר לקברו ע"י נכרי ואפילו אין חשש שיסריח שיכולין לשהותו עד מחר. ודוקא מלאכה דאורייתא אסור ע"י ישראל דהיינו עשיית הקבר ותפירת תכריכין ועשיית הארון אפילו רק לנסר הנסרים לפי אורך המת דהוי מלאכה דאורייתא משום מחתך. ונ"ל ה"ה דאסור לחתוך בגד פשתן בין מה שחותכין במדה מן החתיכה גדולה או שמחתכין לחתי' קטנות כדי לתפרם יחד כדרך שעושין לעשות בגד כמו שכתבתי בחבורי חיי אדם הלכות שבת כלל ל"ו סי' ב' דחייב משום מחתך (כמו שכ' הרמב"ם להדיא) וכן להחזיר העפר על הקבר לאחר שנתנו המת בקבר דגם מילוי גומא הוי בונה וכן להעמיד על הקבר כמין גל כ"ז הוי מלאכה דאורייתא ואסור בי"ט וה"ה לתקן מה שקורין געפליך נ"ל דהוי מלאכה דאורייתא אבל מה שאינו אלא מדרבנן מותר ולכן מותר להלבישו ולטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר ולהעמיד הנסרים בקבר ולהחם מים לרחצי' ולטהרו כ"ז מותר ע"י ישראל דטלטול המת אינו אלא מדרבנן ובהוצאה והבערה אמרינן מתוך שהותרה לצורך מותר גם שלא לצורך וטוב ליזהר לטהרו ע"ג קש או ע"ג נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה וכל שאסור לעשות ע"י ישראל אסור גם ע"י קראים דעובר משום לפני עור. ומ"מ מקום שאין מנהג ידוע אם אין בו שום חשש שיסריח או שיצטרך להשהיתו נכון שלא לקברו ע"י נכרי (א"ח סי' תקכ"ו במ"א ס"ק ד') וכ"כ רש"י בפ' תולין ע"ש ברא"ש שלא כתב כלום מפירש"י אמנם ברא"ש ביצה ו' ע"א הביא רש"י דשבת וכתב פירש"י דוקא אישתהי ופסק שם מחמת זה דדוקא שיש חשש שיסריח אז מותר לקוברו בי"ט א' ע"י עממין אבל היכא דלא אישתהי ואין חשש שמא יסריח אסור לקוברו בי"ט א' ע"י נכרים אך המעיין ברש"י שבת וביצה לא נמצא שם תי' דוקא וכתב הח"מ שרש"י כתב לרבותא אפילו ביש חשש שמא יסריח אסור לקוברו ע"י ישראל בי"ט ראשון אבל ע"י נכרים אף שאין שום חשש שמא יסריח מותר לקברו בי"ט א' עיין בח"מ סי' תקכ"ו סק"א וא"כ נ"ל שמותר לקיברו בי"ט א' ע"י נכרי בלי שום חשש) אבל בביצה דף ו' כ' רש"י דמר זוטרא קאי על י"ט ב' דיתעסק בו ישראל וצ"ע) ואע"ג דטלטול לצורך קבורה מותר אבל להגביהו מן המטה להניחו על הארץ ואינו צורך קבורה רק שלא יסריח דינו כמו בשבת לעיל כלל קנ"א סי' כ' (עט"ז שם ב"י) ואסור להלינו עד י"ט ב' כדי שיתעסקו בו ישראל ואם צריך להוליכו לקברו בעיר אחרת רחוק ממהלך יום א' ולמחר לא יוליכוהו נכרים וגם לא יהיה באפשר לקברו למחר ע"י ישראל יקברוהו ביום א' ע"י נכרי בביתו או יניחוהו בארון ויחמרהו בחמר ובזפת ע"י נכרי ובי"ט ב' יוציאוהו ויוליכוהו לקבורה (שם מ"א ס"ק א'):
חכמת אדם · סימן ק״ע, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
