חכמת אדם · סימן קס״ט, ג׳

אם קבר את מתו שבעה ימים קודם הרגל ונהג בהם גזירת שבעה הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים אפי' חל יום שביעי בערב הרגל דמקצת היום ככולו ועולה לכאן ולכאן ומותר לכבס ולרחוץ ולספר בערב הרגל סמוך לחשיכה (בש"ך ס"ק י' ט"ס וצ"ל או יום ו') ואע"ג דתספורת נוהג ל' דהא הכא בטל ממנו גזירת ל' ובערב פסח מותר בכל אחר חצות דהיינו מזמן שחיטת הפסח ואילך דאז הוא י"ט דאסור במלאכה ולכן מותר ברחיצה אחר חצות תיכף ולגלח אפי' קודם חצות כיון דאחר אסור לגלח לו אחר חצות כדאיתא בהל' פסח (א"ר דלא כש"ך בס"ק י"א שהניח בצ"ע) ומדכ' רמ"א מותר בכל משמע דה"ה כשחל ע"פ בתוך ז' שאף חליצת מנעלים וישיבת קרקע מותר אחר חצית דהוי כי"ט לכל דבר וכמו שכ' בהדיא בד"מ בשם התשב"ץ וסיים שם שראוי לסמוך עליו (ולפ"ז צ"ע אם מת לו מת בע"פ אחר חצות כיון שאינו חולץ מנעליו ואינו נוהג שום דבר אבלות אם הרגל מבטל ממנו גזירת ז' אע"ג די"ל דאינו דומה למת בחה"מ דהתם אינו אסור רק בדברים שבצנעה אבל בע"פ אחר חצות אם לא משום אבל מותר לגלח ע"י נכרי משא"כ עכשיו משום אבל אסור אפילו ע"י נכרי הגם דבחה"מ ג"כ אינו מגלח הוא מחמת יו"ט ולא משום אבל וא"כ הוי אבלות עכ"פ לענין גילוח בע"פ ויכול הרגל לבטל ממנו גזירת ז' אך הט"ז בסי' שצ"ט ס"ק ב' כ' דמה שנוהג אבלות בשב וא"ת לא חשיב אבלות ומ"מ נ"ל דדומה לשמע שמועה קרובה בשבת ערב הרגל דאעפ"כ הרגל מבטל גזרת ז' מחמת שנוהג דברים שבצנעה כמבואר בסי' שצ"ט סעי' א' ובסי' ת"ב סעי' י' א"כ הכא נמי מבטל גזירת ז'):