אשה שמת בעלה אע"ג דאסורה ליארס ולינשא עד ג' חדשים משום הבחנה מ"מ אינה מחויבת להתאבל רק ל' יום אע"ג שנוהגת להתאבל יב"ח אין לזה טעם ומ"מ אחר ג' חדשים מותרת להנשא וא"צ להמתין ג' רגלים כמו איש דאשה בכל דהוא ניחא לה ומיד שוכחת אהבת ראשון אחר ל' יום ואם אירע שנשאת תוך ל' יום מאבלותה על קרובים לא תבעל עד אחר ל' (ש"ך ס"קב):
חכמת אדם · סימן קס״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.