אבל אסור להניח תפילין מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך ואין פאר חבוש אלא תפילין מכלל דכ"ע אסור ודוקא ביום ראשון שאין עיקר מרירותו של אבל שמצטער הרבה אלא יום א' דכתיב ואחריתה כיום מר יום א' משמע אבל ביום ב' מותר דת"ת יש בה משום שמחה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב ושמחה אסורה כל ז' אבל בתפילין אין בהן אלא משום פאר וסגי שלא יתפאר יום ראשון ואח"כ מותר מיהו גם ביום שני לא יניחם אלא אחר הנץ החמה (סי' שפ"ח) ואם הקבורה לא היה ביום מיתה כתבתי בח"א כלל י"ד סי' כ' שיניחם בלא ברכה. ויום שמועה קרובה כיום מיתה וקבורה דמי ופטור מן התפילין:
חכמת אדם · סימן קס״ה, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.