אבל חייב בכפיית המטה שכן אמרו חז"ל אמר הקב"ה דמות דיוקני נתתי בכם שנאמר בצלם אלהים עשה את האדם ובעונותיכם הפכתיה לפיכך יכפו מטותיכם עליה פי' מטת עץ הסרוגה בחבלים יהפוך ראשו למטה ורגליו למעלה. ודוקא בשעת שינה ואכילה יושב על מטה כפוי' מטעם דמות דיוקנו כו' אבל כל היום אינו יושב אפילו על מטה כפוי' שאין זה די לאבלות אלא יושב על גבי קרקע וכן המנחמים אין רשאין לישב אלא על גבי קרקע להראות צער ואבלות עם האבל שכן מצינו גבי איוב ורעיו שישבו ע"ג קרקע דכתיב וישבו אתו לארץ והתם נמי משום אבלות עשו (שפ"ז) וזהו רק משום כבודו של אבל ולפיכך יכול האבל למחול על כבודו:
חכמת אדם · סימן קס״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.