מלאכה שנאמר והפכתי חגיכם לאבל הרי הקיש הכתוב אבל לחג ומה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור במלאכה והטעם שאסרו במלאכה הוא כדי שלא יסיח דעתו מן האבילות לפיכך חלקו בדבר ואמרו כל ג' ימים ראשונים שצערו גדול ואבלו רב דנקבע ג' ימים לבכי כדלקמן ולכן אפילו עני המתפרנס מן הצדקה אסור מכאן ואילך שנתקרר מעט אם היה עני ואין לו מה יאכל א"צ להתפרנס מצדקה אלא עושה בצנעה בתוך ביתו ומ"מ אם אפשר לו להסתפק במלאכת ארעי ובצנעה כגון אשה וטוה בפלך בתוך ביתה ואם אין מספיק לו מתירין לו אפילו אומנות בתוך ביתו אבל אמרו חכמים תבא מארה לשכיניו שהצריכוהו לכך. ודין מלאכת הכתיבה כל מה שמותר לכתוב בח"המ כמבואר בחבורי ח"א הל' ח"המ מותר בימי אבלו וכל מה שאסור בח"המ אסור לכתוב בימי אבלו (שם):
חכמת אדם · סימן קס״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.