עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשירה ואין אומרי' עליהם תנחומי אבלים אלא א"ל המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו שמתו. מנודה שמת מנחמין אבליו אבל אם מנודה הוא אבל אין מברין אותו ואין אומרים לו תנחומי אבלים דכ"ד שהוא משום כבוד חיים אין עושין למנודה כשהוא אבל (שע"ז):
חכמת אדם · סימן קס״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.