אם שלחו מתיהם לעיר אחרת שדינם להתחיל האבלות משיחזרו פניהם בענין שנתבחר לעיל סי' ג' והתחילו למנות האבלות ואח"כ נתפס המת ולא ניתן לקבורה זמן ארוך א"צ להפסיק אבלותם וא"צ לחזור ולהתאבל אח"כ דמאחר שדינה נהתחיל עוד א"צ להפסיק. ונ"ל דגם בזה צריכים להתאבל אותו יום שקוברין אותו כדלעיל סי' י':
חכמת אדם · סימן קס״ב, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.