כל המתים האמורים בפרשה שהכהן מטמא להם מצוה שיטמא להם ואם לא רצה מטמאין אותו בעל כרחו אחד האיש ואחד האשה שהיתה כהנת מצוה לה לטמאות (שם סעי' ג' ובש"ך) אבל אין איסור לכהנת לטמאות אפילו לכל המתים אלא דבקרובים יש מצוה לה לטמאה:
חכמת אדם · סימן ק״ס, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.