ואם תחוב בו אפי' בארכו אפי' במקצת עור הפנימי שאפילו העור הפנימי לא ניקב משני צדדין מ"מ מקרי תחוב בו וטריפה ואפילו לא נמצא קורט דם לא מבפנים ולא מבחוץ אע"ג שיש כאן הוכחה שלא ניקב. דאם איתא דניקב כיון שיש שם מחט שיכול למיסרך ביה היה מהראוי למצוא דם שם שהרי מטעם זה מכשרינן לקמן כלל כ"א בניקב מצד אחד ולא נמצא קורט דם מ"מ בוושט טריפה דכיון שאוכלים ומשקים עוברים תדיר אמרינן המשקים שטפו את קורט דם וחיישינן שמא הבריא (ר"ל שמא ניקב הוושט) ונתרפא ואינו ניכר ולכן אפילו אם יפריד ב' עורות ורואין שאפילו הפנימי לח ניקב מעבר אל עבר אפ"ה טריפה (ש"ך ס"ק כ') ואין חילוק בין וושט לתורבץ הוושט:
חכמת אדם · סימן ט״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.