הלמ"מ (כ"כ בהדיא רש"י ביצה ל"ח וכ"מ שם בגמ' ובפ' הדר וכ"כ לבוש וכ"כ מע"מ והאריך בזה ומש"כ הש"ך ס"ק ט' ובסי' שע"ב ס"קב שהוא מדרבנן כבר השיגו המ"א בסי' שמ"ג) על הפתח שיוציאו משם המת אפילו אם הדלת נעול אסור לכהן לעמוד מבחוץ תחת המשקוף הואיל וסוף הטומאה לצאת בזה ולכן ג' חדרים זה בצד זה ושנים החיצונים יש לכל א' פתח פתוח להאמצעי ודרך האמצעי נכנסים לאותן שבצד ובשנים החיצונים מונח בכ"א חצי זית מהמת כל זמן שהדלתות נעולים מותר לכהן לעמוד בחדרים שהחצי זית בתוכם שאין חצי זית מטמא וא"כ שני החדרים החיצונים טהורים אבל אסור לו לעמוד בחדר האמצעי דכיון דסוף הטומאה לצאת דרך האמצעי רואה אני כאלו הם מונחים בבית האמצעי ואעפ"כ החיצונים טהורים ול"א שהטומאה חוזרת ונכנסת כיון שהדלתות נעולות ולכן אם נפתחו הדלתות א"כ חזרה הטומאה מן הבית לחדרים החצונים והכל טמא (בט"ז ס"ק ה' כיון שדלתותיהם נעולים הכא סוף הדבור ומש"כ שם דל"א לבוד זה שייך על דברי רמ"א ססעי' ד' ונדפס בטעות):
חכמת אדם · סימן קנ״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.