חכמת אדם · סימן קנ״ט, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בד"א בדבר שאינו מחובר לקרקע אבל אם סתם בדלת אעפ"י שהדלת תלוי בצירים של מתכות ומנעיל ואלולי הצירים לא היה יכול לעמו' אפ"ה מהני סתימה דכל שנעשה מתחלה לשמש את הקרקע וקבע בקרקע ה"ז כקרקע ומחובר אינו מקבל טומאה וכן אם יש חלון בין ב' בתים והטומאה בא' מהם והיו בחלון סריגים שקורין גראטע (ובל"א גאטער) אפילו היה של מתכות אעפ"י שיש ביניהם אויר אם אין באחד פותח טפח חוצץ בפני הטומאה ולא יצטרפו נקבי הסריגות לפ"ט (עי' בב"א ססי' ג' דזה לא שייך בחלונות שלנו שהם נעשים לאורה דשיעורו רק כפונדיון והוא קטן מאד (ש"ך ס"ק ב' וט"ס וצ"ל בפ"ח דאהלות מ"ד וכ"כ רש"י להדיא חולין קכ"ה ע"ב ד"ה חבילי מטה ודלא כט"ז בס"ק ג' וע"ש בנק"הכ שהאריך בזה ועיין לקמן סי' ח' בדין סוף טומאה לצאת:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.