חכמת אדם · סימן קנ״ט, י״א

כשיש קורה או בנין מונחת על המבוי כמו שעושין לעירוב והקורה רחבה טפח ואפי' אינו רק מצד א' של הקורה והצד הב' אינו רחבה טפח מ"מ מביא הטומאה גם לצד השני (אהלות פי"ב מ"ו וע"ש בתוי"ט) וראשי הקורה או הבנין נכנסין תחת הגגין והגגין מאהיל עליו טפח מכאן ומכאן נמצא כשהטומאה בא' מן הבתים שבצד זה נכנס תחת הגגין ומשם תחת הקורה (נ"ל דהיינו מטעם חבוט רמי) ומן הקורה נכנס לתחת הגגין שבצד השני וא"כ אסור לכהנים לכנוס בבתים שבצד השני ואם הבנין בנוי באופן זה שאין עליו רעפים מן הצדדין וגם משני הצדדין יש בנין מלמטה לארץ עד המשקוף שקורין פוליירעש והבנין שלמטה סותם יותר ממה שהגגין של הבתים בולטין אעפ"י שבאמצע יש רעפים על המשקוף א"א לטומאה לכנוס לשם שהרי אע"ג שהטומאה הוא תחת הגגין ומאהיל על הבנין כיון שמגיע לפוליירעש שמן הצד שאין שם גג א"א לכנוס יותר (עט"ז ס"קט) וכן אם יש חומה באמצע ב' בתים מתחלה ועד סוף אין עליו רעפים והחומה גבוה יותר מן הגגים (שקורין הוט) באופן שאין אהל טפח על הגגין בשום צד. וכן ב' חצרות ואויר ביניהם אלא שיש חומה בצד א' המחבר אותם יחד והחומה מכוסה ברעפים וגגות הבתים מב' צדדים מאהילים על חומה זו יש תקנה ליקח רעפים א' מן החומה באמצע וגם יראה שהגזיעשן לא יהיה בולט שם טפח וא"כ כיון שיש אויר הפסק אין מקום לטומאה לכנוס מזו לזו וכן ב' גגין שאינן נוגעין זה לזה אעפ"י שאין ביניהם רק פחות מג"ט דקיי"ל בכל התורה דכלבוד דמי אבל לענין טומאה הלמ"מ דל"א לבוד לא להקל ולא להחמיר (ט"ז ס"ק ד' שייך כאן):