כל הפורשים מן הצבור והן האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם ואין נכללין בכלל בני אדם בעשייתם ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות וב"המד אלא הרי הם כבני חורין לעצמן לא די שאינן מתאבלים עליהם אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבינים ומתעטפים לבינים ואוכלים ושותים ושמחים על שנאבד שונאו של מקום שנא' באבוד רשעים רנה (אבל מי שלא רצה ליתן מסים וארנוניות עם הצבור אע"ג שזה חשוב נמי פירש מדרכי צבור מ"מ לא חמיר כולי האי ומתאבלין עליו אבל אין שאר בני העיר צריכין לבטל ממלאכתן בשבילו לעסוק עמו (סעיף ה'):
חכמת אדם · סימן קנ״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.