חכמת אדם · סימן קנ״ה, ג׳

הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש ובר נידוי הוא ולפחות ילוונו ד' אמות ואפי' במקום שא"צ ללות את המת צריך לעמוד מפניו ולא מפני המת הם עומדים אלא מפני העוסקים שהם עושים מצוה וכן הדין בכל דבר מצוה שהאדם מתעסק בו צריך לעמוד לפניו. וחובה לבטל אפי' ת"ת להוצאת המת. ולא כל אדם שוין בזה למאן דמתני לאחרים אין לו שיעור ואפי' יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. ומי שקרא או שנה ועדיין לא שנה לתלמידים אם יש ס' ריבוא א"צ להתבטל בשבילו דנטילתו כנתינתו מסיני מה נתינת התורה בסיני ס' רבוא אף נטילתה ס' רבוא ומאן דלא קרא ותני כיון שיש לו מי שיתעסק עמו א"צ להתבטל בשבילו והוא שיש עמו עשרה ואם יש אנשים בעיר שיוכלו להתעסק עמו א"צ לבטל תלמודו לראות אם מתעסקים עמו דמסתמא מתעסקים עמו ות"ת קודם והיינו דוקא למאן דלא קרי ותני. וי"א דעכשיו מן הסתם מבטלין שאין לך א' מישראל שאינו במקרא או במשנה ואשה ותינוק נהגו להקל כמאן דלא קרי ותני. ואפי' לדעת זו מ"מ הרב שלומד עם תלמידים לא יבטל בשביל זה מן הסתם (סי' שס"א ט"ז ס"קא) ותינוקות של בית רבן אין מתבטלין כלל אפילו להוצאת המת דאפילו לבנין בהכ"נס אין מבטלין אותם: