אסור להלין המת שנאמר לא תלין כו' כי קבור תקברנו ביום ההוא אבל מותר להלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין או שיבואו קרובים או מקוננת דלא רבתה תורה קבורה לכל המתי' אלא דומיא דתלוי שהוא דרך בזיון אבל כשהוא לכבודו לא רבתה. וכל המתים הממהר להוציא מטתו ה"ז משובח לפי שאין דרך להספיד ולהתאבל עליהם הרבה הלכך יותר כבוד להם כשנקברים מהרה משיעמדו הרבה ולא יספידום אבל על אביו ואמו שחייב להספידם ולקונן עליהם הרבה הממהר להוציא ה"ז מגונה אא"כ היה ע"ש או עי"ט או שהיו גשמים מזלפים על מטתו (שנ"ז):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.