תינוק בן ל' יום יוצא בגלוסמקא שהוא נסר רחב קצת הנוטלת באגפיים (ר"ל בזרועות) ומנהגנו שנושא בתוך סל או ערבה תחת המלבוש ועומדין עליו בשורה כו'. בן יב"ח יוצא במטה ויש מקומות בפחות מב' שנים מוציאין אותו עד בית הטהרה כנ"ל ומבית הטהרה עד הקבר במטה: וכל היוצא במטה רבים מצהיבים עליו (פי' שחוזרים מב"ה עוברים לפני האבל בשורה וכ"א אומר לו תתנחם באר הגולה) ושאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבים עליו וכל הניכר לרבים רבים מתעסקים בו ושאינו ניכר לרבים אין רבים חייבים להתעסק בו (שנ"ג):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.