חכם שמת בית מדרשו בטל וסופדין אותו כל שבעה אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה אפילו בשעת הספד ואחר ההספד אין תלמידיו מתקבצין בבית מדרשו אלא מתחברין ב' ג' ולומדין בבתיהם ודין אב"ד ונשיא מבואר שם בש"ע סעיף י"ח ומספידין ת"ח ונשותיהן בבתי כנסיות ובתי מדרשות אבל לא שאר העם (שם) ואין מניחין ס"ת על מטתו של חכם ואם היה אדם גדול וחסיד ויחיד במקומו יהיה הס"ת עומד בתיבה וכיוצא בו (שנ"ג) ובזמ"הז אין נוהגין בזה כלל:
חכמת אדם · סימן קנ״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.